שחאדה נ' אלי לבן בע"מ

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת וידאד יונס, שניתנה ביום 19.12.2010, ולפיה דחתה כב' הרשמת בקשת המערער להפחת גובה צו התשלומים החודשיים שחויב לשלם במסגרת תיק איחוד מס' 09-99869-10-7, ולהעמידו על סך 400 ₪ במקום 1,200 ₪.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, אשר ציינה בתגובתה כי היא משאירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. במסגרת התגובה צוין עוד, כי תיק האיחוד כולל 6 תיקים, כך שהבקשה אינה נוגעת רק למשיבה, אלא גם לשישה משיבים נוספים שלא צורפו לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות. כן החלטתי לקבל את הערעור ככל שהוא מופנה לגובה צו התשלומים, ולהורות על החזרת הדיון בעניין לכב' רשמת ההוצאה לפועל, על מנת שתדון בעניין מחדש ותנמק את החלטתה.

בקשת רשות הערעור מופנית כלפי החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 19.12.2010 בה הותירה הרשמת את גובה צו התשלומים על כנו, קרי על סך 1,200 ₪. מעיון בפרוטוקול הדיון שבמסגרתו ניתנה ההחלטה עולה, כי ההחלטה ניתנה לאחר שנערכה למבקש חקירת יכולת ולאחר שהצדדים סיכמו את טענותיהם. בהחלטה נשוא הערעור שניתנה מייד לאחר הדיון נקבע:

"לאחר ששמעתי את חקירת החייב ואת טיעוני ב"כ בעלי הדין, אני מותירה את ההחלטה על הכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים וצו התשלומים שנקבע, בעינו"

אין בהחלטה כל הנמקה מדוע הרשמת הותירה את צו התשלומים בעינו, ומדוע אין להפחית את צו התשלומים לסכום שביקש המבקש. אין בהחלטה התייחסות למצבו הכלכלי של המבקש, לגובה החוב בתיק האיחוד, וההחלטה אינה כוללת נימוק כלשהו הנוגע לגובה צו התשלומים. העובדה שהרשמת ציינה, כי ההחלטה ניתנה לאחר ששמעה את החייב ואת טענות ב"כ בעלי הדין, אין בה די שכן היא אינה עונה על דרישת ההנמקה.

חובת ההנמקה המוטלת על הרשות, בין אם מדובר ברשות שיפוטית ובין אם מדובר ברשות מנהלית, מעוגנת בחוק ובהלכה הפסוקה, ומהווה אחת מאבני היסוד לאימון הציבור ברשות השופטת והמנהלית. בהעדר הנמקה, אין באפשרות ערכאת הערעור לעמוד על הנימוקים שהביאו את הרשות למסקנות העומדות בבסיס ההחלטה, ואין באפשרות הציבור, או אפילו בעלי הדין הנוגעים לדבר, כל אפשרות להתחקות אחר ההחלטה ולהבין על שום מה ולמה ניתנה אותה החלטה (ראו בעניין זה סעיף י"ב לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין שניתן ברע"א 3876/09 חביב ח'שיבון ואח' נגד מרואן ח'שיבון ואח' והאסמכתאות המוזכרות שם לעניין חשיבות חובת ההנמקה).

לאור כל האמור, הנני מקבל את הערעור ומורה על ביטול החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 19.12.2010 ככל שעניינה גובה צו התשלומים. מאחר שבתיק האיחוד כלולים תיקים נוספים של נושים אחרים שלא היו צד להליך כאן, הנני מורה על החזרת הדיון לכב' רשמת ההוצל"פ על מנת שתדון מחדש בשאלת גובה צו התשלומים ותנמק את החלטתה.

בנסיבות העניין, ומאחר שהמשיבה השאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: